במדינת ישראל רק בני זוג השייכים לאותה עדה דתית יכולים להתחתן ולהיות מוכרים על ידי הרבנות כנשואים. כלומר, בני זוג המשתייכים לדתות שונות, או כאשר אחד משני הזוג או שניהם אינם שייכים לאחת הדתות המוכרות בישראל כמו למשל נוצרים, יהודים או מוסלמים, אינם רשאים להתחתן ולא יוכרו כזוג נשוי. מבחינתם של זוגות רבים אשר הינם פסולי חיתון על פי ההלכה, חתונה אזרחית הינה הדרך להתחתן ולהקים בית בישראל.
חתונה אזרחית הינה הליך של נישואין אשר אינו מוכר בישראל על ידי הרבנות והוא נערך בחו"ל, על פי חוקי המדינה בה נערך הטקס. בשל העובדה כי החוק הדתי בישראל אינו מתיר נישואין בין דתות שונות, נישואין בין חד מיניים או נישואין בין כהן וגרושה למשל, הולך וגובר הצורך במציאת פתרון אחר לנישואין על ידי חתונה אזרחית. עם הזמן בוחרים זוגות יהודים רבים, שהינם כשרים לחיתון על פי ההלכה, להינשא גם הם בחתונה אזרחית בשל חוסר הרצון לערוך חתונה דתית על פי כל כללי המסורת, אשר לעיתים גורמים לרבים לתחושה של כפייה דתית. כל בני הזוג אשר מבקשים שלא להינשא תחת סמכות הרבנות, עומדת כיום האופציה של נישואין בחו"ל.
כיצד זה נעשה?
השלב הראשון דרך לחתונה אזרחית בחו"ל היא ההחלטה באיזו מדינה תרצו להינשא. חברות הנסיעות מציעות כיום מגוון רחב של חבילות הכוללות טיסה, שהייה בבית מלון וחתונה. בני הזוג נוסעים ליום יומיים או יותר באם הם חפצים גם בירח דבש למדינות בהן הפך העניין לנוהג כמו למשל במקרה של חתונה בקפריסין או פראג. המדובר במדינות קרובות יחסית המאפשרות חתונה זריזה ללא פרוצדורות מסובכות במחיר סביר לכל נפש. שיקול נוסף שישפיע על יעד החתונה יכול להיות האזרחות הזרה שיש לאחד מבני הזוג וההקלות והתנאים שמגיעים לו באותה מדינה בשל כך.
טווח המחירים כיום לחתונה אזרחית נעים בין 600$ – 800$ בממוצע. יש להוסיף לסכום זה תוספת של תשלום לאדם אשר עורך את הטקס, תשלום אגרות ועלות עריכת הטקס. בקפריסין למשל קל מאוד לאשרר את המסמכים תוך ימים ספורים ולחזור ארצה עם התעודות המבוקשות על ידי משרד הפנים. כמו כן, זוגות רבים בוחרים ביעדים קרובים ותיירותיים כדי להמשיך את ירח הדבש שם או להפוך את האירוע למעין טיול עבור בני המשפחה הקרובים הנוסעים יחד איתם לטקס. כיום בשל הרצון הגובר של זוגות רבים לערוך את טקס הנישואין בחו"ל, מספקות חברות הפקה רבות חבילות בהן יכולים בני הזוג לערוך בבית המלון אירוע שיכלול מסיבה ואת כל הסידורים לצורך הטסת האורחים.
האם הנישואין מוכרים?
זוג אשר נישא בחו"ל וחוזר ארצה עם התעודות המוכיחות כי הם נישאו במדינה אחרת על פי חוקי אותה מדינה, וכי במדינה זו הם נחשבים לנשואין, בני הזוג יצטרכו להחתים את התעודות המקוריות בחותמת "אפוסטיל" שהינה חותמת מיוחדת למסמכים משפטיים שניתנת על ידי משרד המשפטים. כעת, יצטרכו בני הזוג לגשת למשרד הפנים בארץ ולהציג את המסמכים המקוריים והחתומים יחד. לאחר אישור של אמיתות המסמכים יוכרו הנ"ל כזוג נשוי על פי חוקי המדינה, כך שיתאפשרו להם זכויות סוציאליות להם זכאים זוגות נשואים, כמו למשל, הטבות בלקיחת משכנתא או מימו ביטוח חיים במקרה של פטירת בן או בת הזוג.
חשוב לדעת כי על אף שבחרתם שלא להינשא על פי הדין ההלכתי ולערוך את הנישואין בחו"ל בטקס אזרחי, מבחינת חוקי מדינת ישראל, שווים זכויותיכם לאלו הנישאו בטקס הלכתי. הסטטוס ירשם בתעודת הזהות שלכם ובמרשם האוכלוסין וילדכם יזכו לאותו מעמד בדיוק כמו ילדיו של זוג שנישא בנישואין דתיים.
סוגיית הנישואין והגירושין המהווה חלק מדיני המשפחה זוכה להתייחסות שונה במשפט הישראלי לעומת תחומי משפט אחרים בכך שחלים על בני הזוג הדין הדתי והדין האזרחי כאחד. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953 קובע בסעיף 2 שהנישואין והגירושין של יהודים ייערכו בישראל לפי דין תורה.
משמע לפי החוק כי במצב החוקי הקיים מדינת ישראל אינה מכירה בתוקפו של טקס נישואין אזרחי שנערך על אדמת מדינת ישראל לצורך הכרה במעמד בני הזוג כנשואים לפי חוק. הוראה זו חלה על כל בני הדתות בישראל כך שבני זוג השייכים לאותה עדה חייבים להירשם ולהתחתן במוסד המוסמך לגבי אותה עדה.
סוגיה זו נמצאת כיום במרכזו של מאבק פוליטי, חברתי ומשפטי מתמשך בשל השלכותיה הרבות שכן מעמדם האישי של בני הזוג כנשואים מקנה להם זכויות שאינן מגיעות לזוג שאינו נמצא בסטטוס זה. למרות זאת, עד שייפתרו המחלוקות קיימת לבני הזוג שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא דרך המוסד המוסמך האופציה להינשא בנישואין אזרחיים במדינה זרה.
מעמדם של נישואין אזרחיים
נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל מוכרים על ידי משרד הפנים בהתאם להנחיות הפסיקה של בית המשפט העליון והסכמים בינלאומיים שאושררו על ידי מדינת ישראל. המשמעות היא שבני הזוג זכאים לקבל את הזכויות המגיעות לזוג נשוי. כאן גם המקום להדגיש כי לעובדה שבני הזוג נישאו בטקס אזרחי אין כל השלכה על מעמד ילדי הזוג שכן השתייכותם לדת נקבעת לפי האם ולכן אין חשש כי הללו יתקלו בבעיות בעתיד ואם יחפצו קיימת להם גם האופציה של נישואין ברבנות.
פקיעתם
פקיעת נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל יכולה לעשות בשתי דרכים. ראשית עומדת להם האפשרות להתגרש לפי הדין במדינה בה התחתנו, ברם ברוב המקרים מדובר בהליך מסובך.
מלבד זאת, נישואין אזרחיים על פי ההלכה מעמידים בפני הזוג את האפשרות לסיים את הנישואין בארץ במוסד הדתי אליו הם משתייכים, כאשר הגירושין נעשים על ידי עתירה המוגשת לנשיא בית המשפט בעליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק שמחליט האם להעביר את הסוגיה לבית המשפט המחוזי האזרחי או לבית הדין הרבני במקרה של זוג יהודי.
ההלכה היהודית מלאה בגישות שונות כלפי תוקפם של נישואין וגירושין שלא נעשו לפי הגישה האורתודוכסית משום שיש הרואים בהם ספק לקיומם של קידושין ולכן חובה על האישה לקבל גט ויש שאינם, יחד עם זאת, הליך זה אינו מורכב יותר מאשר סיום נישואין שנערכו ברבנות.
פסיקה
בג"צ 2232/03 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול- גבר ואישה יהודים שהתחתנו בחתונה אזרחית בקפריסין ולימים מעוניינים להתגרש והשאלה היא כיצד יוכלו השניים לעשות זאת. הם החלו בהליכי הפירוד בבית המשפט לענייני משפחה העותרת הגישה תביעה לשלום בית, אך המשיב שלא היה מעוניין הגיש תביעה חלופית לבית הדין הרבני לפסק דין הצהרתי לגירושין ולהצהרה לפיה הם אינם נשואים כדת משה וישראל.
בית הדין הרבני האזורי קיבל את תביעת המשיב וקבע שבני הזוג לא נישאו לפי ההלכה היהודית ולכן אין חשש לקידושין או צורך בגט ולכן בני הזוג רשאים להתחתן לפי ההלכה. המשיבה ערערה משום שפסק הדין קבע שבני הזוג אינם נשואים אך הוא לא היה רשאי להחליט כי הם פנויים משום היותם נשואים בנישואין אזרחיים ולכן אין די בקביעה אלא באקט שיפוטי. בית הדין הרבני הגדול קיבל את הערעור ולכן הוגשה העתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבית דין הגבוה לצדק.
כבוד נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק קובע בפסק הדין כי בית הדין הרבני הוא הערכאה בעלת סמכות השיפוט להתיר נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל.